שנייה אחריי שהדלת נפתחה אנחנו כבר מקבלים את רשימה התלונות... "יש אופניים באמצע המדרכה"
"לא צריך מזגן עכשיו!"
"למה אף אחד לא זרק את הפח?"
"מי השאיר אור בכל הבית?"
הוא מביט על הכיור העמוס ועל ההוא ששוכב על הספה עם הנייד...
וממשיך...
"למה אתם לא מסדרים את הכלים בכיור"
"אמרתי לכם ל...."
אני מביטה אליו בחינניות, מקווה שהחיוך שלי יעשה את העבודה, מנצלת הפוגה בין רצף המשפטים ואומרת:
"שלום גם לך..."
ורגע לפניי שהוא אומר עוד משפט אני זורקת לאוויר:
"איזה קוטר אתה!"
"אני לא קוטר" הוא ממהר להשיב לי, "אני רק מאתר בעיות!"
בכל בית יש לפחות מאתר בעיות אחד, שלי עם עיניים כחולות ואהוב במיוחד
רק מה?
כשמאתרים בעיות הן תמיד שם, מצפות שמישהו ישים לב אליהן ואז הן צפות ועולות בזו אחר זו, מזמינות גם את האחרים בבית לחגיגה של "מה לא בסדר" "מי לא בסדר" במעגל לא נגמר של "מה לא" וכל עוד נהיה עסוקים במה שלא, נתקשה לפנות מקום ל"מה שכן".
אנחנו לא יכולים לעבוד גם באיתור פתרונות (זה פשוט הורס את כל המומנטום של הכעס, קורבנות, מסכנות, כולם לא בסדר, עייפות.....) אבל....
הם צצים ומתגלים בזה אחר זה ונראה שהם היו שם תמיד מסביב וזה נעים, מצמיח, ממלא את המרחב באהבה ונועם וגם מאוד מרגיע ומאפשר להתפנות ופשוט להיות כי הריי "הכל פתיר...". וכל מעורר כזה של "איתור בעיות" יכול להיות מעורר של "איתור פתרונות" במקום לכעוס על הפח, לבקש מההוא על הספה עם הנייד... לקפוץ לזרוק אותו, לומר לילדים איך לסדר את הכלים,
לומר שלום ומה נשמע ותזיז את האופניים בבקשה,
לשאול איך אני יכול לעזור כדי שזה יקרה,
לתכנן ביחד את מה שרוצים שיהיה, להגדיר לכל אחד מה הוא עושה,
לפשט את מה שנראה קשה.
למרות שיש לי מאתר בעיות פרטי עם עיניים כחולות... גם אני יודעת לאתר בעיות! והאמת, שבכל אחד מאיתנו יש מאתר בעיות ומאתר פתרונות וגם "כפתור" שמאפשר תמיד לבחור!
אם אתם ממש חייבים לאתר בעיות?
תעשו את זה רק אחריי שאמרתם שלום, חייכתם, שאלתם מה נשמע, הקשבתם, זרקתם איזה פרגון לאוויר הבית, ואז....
כי ככה לכולנו יהיה הרבה יותר נעים בבית, בעבודה, בהודעת היוצאפ, בשיחת הטלפון....
אני מזמינה אתכם להיות מאתריי פתרונות (עדיף עם עיניים כחולות).