יום שישי בצהריים אני, לילך גלעד, עצמאית, משפיעה, כותבת, מרצה, מאמנת, מנחה...
אני במטבח, ובמחשב... ובמכונת הכביסה.. ובטלפון.. צהריים לחיילים שבדרך, כביסה, פוסט בבלוג, מאפים בתנור, חצילים על האש, טלפון לאמא, אורז על הגז, סלט על השיש, עוגת גבינה, עוגה טבעונית, מייל דחוף, ושייק פרות לצינון 40 מעלות...
בעודי מרקדת את הכל בקלילות לצלילי מוזיקה חזקה, ומרגישה כל כך מדהימה, מספיקה, מוכשרת... ונפלאה..... זה קרה!
בין תיבול הסלט להקפצת הירקות למיקסר של העוגה... בום!!!
בקבוק השמן נשפך על הרצפה!
שקט..... אני עומדת (רק לשנייה כי יש על הגז, במיקסר, על השיש....) מביטה המומה ואז מוציאה חצי צעקה: "אני לא מאמינה!!!!"
"את צריכה עזרה?" זורק לי ההוא שסיים הרגע לנקות את הרצפה והרים רגליים על הספה...
אני? עזרה? עצמאית, משפיעה, כותבת, מרצה, מאמנת, מנחה... זו שמרימה ארוחה בדקה, שיכולה לנהל עסק, להשפיע, להיות אישה, אמא ל4 בנים, משנה חיים של אנשים...אני צריכה עזרה?
שטויות, אני חושבת, ונלחמת בשלולית השמן שלרגע החריבה לי את כל מי שחשבתי שאני.. עוברת חצי דקה....
"כן! אני צריכה עזרה!" אני אומרת ובאותו רגע מרגישה שיחרור עצום, הוקרה גדולה, "כן, אני אשמח לעזרה, תודה 🙂 "
להיענות ולבקש עזרה זה להיות נפלאה, גדולה, עצמאית, מצליחה, אמיצה, שלמה! כשאנחנו מסכימות לקבל עזרה, זה לא בגלל שאנחנו חלשות, לא יכולות, נזקקות, חסרות...
כשאנחנו מסכימות לקבל עזרה זה כן בגלל שאנחנו חזקות, יכולות, חכמות, אמיצות, מבינות איך העולם עובד, יודעות במה אנחנו טובות, מאפשרות לעצמנו להיות שלמות, אותנטיות, אמתיות, מביאות את מי שאנחנו לידי ביטוי, מנהלות מערכות יחסים של הערכה+כבוד+אהבה, לומדות, צומחות ועוד...
להסכים לקבל עזרה זה מאפשר, מקדם, משחרר, מקצר דרך, השראה, ומתנה והוקרה גדולה לאחרים שברגע אחד נתנו גם להם מקום, אפשרנו להם להיות שותפים להצלחות שלנו, משמעותיים בתוך חיינו והעשייה המגוונת שלנו.
לבקש עזרה במטבח בעבודה במשפחה בעסק בחיים...
לבקש מתוך אהבה לעצמי ולאחרים ומתוך שיח של אנחנו.
ותודה שזכיתי בשותף מדהים לחיים שמזכיר לי תמיד לבקש עזרה. ו... "ממי אחריי שלולית השמן, אתה יכול לעזור לי בבקשה גם עם החצילים, הסלט והארוחה...?"
לכו לבקש עזרה....